מרדכי


הייתי בערך בן עשר, כשאמא אמרה לי שאצטרף לאבא בנסיעה שלו....

בארבע בבוקר העירו אותי. טוב, זה לא היה תענוג גדול, אבל תכף נזכרתי בשביל מה וכל כך התרגשתי, שלא הצלחתי לשתות את החלב שאמא הכינה לי. היא נתנה לנו סנדוויצ'ים לדרך, ואבא ירד לחמם את המשאית. נתתי נשיקה לאמא, היא חבקה אותי ואני חמקתי ממנה בחוסר סבלנות, ורצתי למטה.

היה עדיין חושך גמור, וגם קצת קריר, ואורות המשאית דלקו והאירו את הרחוב הריק. מלבד הרעש של המשאית היה שקט גמור. אבא ירד מתא הנהג ועזר לי לעלות בצד שלי, כי המדרגה היתה מאוד גבוהה. ארבעה ימים אני אהיה עם אבא, רק אני. הוא הכניס למהלך ראשון, ויצאנו לדרך לדמשק.